Language:
Hebrew
Year of publication:
1939
Titel der Quelle:
תרביץ
Angaben zur Quelle:
11 (תש) 23-38
Keywords:
Christian literature, Early History and criticism
;
Christianity and other religions Judaism
;
Jewish law History Talmudic period, 10-425
;
Manuscripts, Hebrew
Note:
בכתבי הנוצרים הראשונים, מימיהם של תנאים ואמוראים, פעמים משוקעות הן הלכות בפנים שונות, בממועט או במרובה. אחד הסוגים של מסורות אלו הן הלכות-למעשה של נוצרים שאינן אלא מצוות של ישראל שנסתגלו על ידי הראשונים. המאמר עוסק בספר קטן המיוחס לבר נבא, חברו ובן לווייתו של פולוס. הספר נכתב בצורת איגרת והוא חיבור תיאולוגי של "מורה" נוצרי שנכתב באלכסנדריה במצרים, בסופה של המאה הראשונה או בתחילתה של המאה השנייה. תכליתו של החיבור למנוע את קוראיו הנוצרים מל"התייהד", כלומר מלקיים את המצוות שבתורה שלדעתו לא ניתנו מתחילתן אלא לאות ולדוגמה למשיחם. והריהו מלמד ובא בדרך של פרשנות אלגורית-טיפולוגית להודיעך שמצוות גדולות הרבה אין במשמעם אלא סימן לישו ולמות המשיח. מתוך כך הוא בא להצעת הלכות פרה אדומה, הלכות שעיר המשתלח ושעיר של מועדות ביום הכיפורים ואף מהלכות שבת, כדי ללמד ממה שאינו מפורש בתורה אלא על ידי חכמים על משיחם שנתבשר על ידי משה ועל המצוות בכללן שאין לקיימן ושאין טעם לאמירתן אלא כמעין נבואה שלאחרית הימים. המחבר דן בהלכות הנ"ל ולאחר מכן בטיבה של המסורת שממנה הן באות, וטוען כי בעל הספר, שהיה גוי, השתמש במסורת שבכתב, שהיתה מצויה אצל יהודי אלכסנדריה סמוך לחורבן הבית, ושהיתה ערוכה וסמוכה על התורה כולה ברציפות,
,
מעין מדרש הלכה (ואגדה).
,
הערתו של המחבר למאמר ראה שם, עמ' 223.
URL:
אתר את הפרסום בקטלוג המאוחד של ספריות ישראל
