feed icon rss

Your email was sent successfully. Check your inbox.

An error occurred while sending the email. Please try again.

Proceed reservation?

Export
  • 1
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1939
    Titel der Quelle: ציון
    Angaben zur Quelle: ד (תרצט) 294-306
    Keywords: Talmud Bavli Language, style ; Greek language Influence on Hebrew ; Sanhedrin ; Eretz Israel History 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
  • 2
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1937
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 8 ( תרצז) 301-315
    Keywords: Loans (Jewish law) ; Property (Jewish law) ; Slavery (Jewish law)
    Note: המאמר עוסק במהותו של מוסד ה"נמוס" בדיני הלוואה, בייחוד בדיני המשכון, וזאת לגבי עבדים ולגבי קרקעות. מוסד ה"נמוס" עבר מן המשפט ההלניסטי אל המשפט העברי כמונח משפטי לחזקה במשכון ולזכות השימוש בו. מוסד זה היה שכיח בדינינו בעיקר בעסקי הלוואה שבין ישראל וגוי, שכן הואיל והריבית היתה מותרת בהם, היה הלווה מעביר למלווה את המשכון והלה היה "עושה בו נמוסו". זאת אומרת שהמלווה היה מחזיק בקרקע או בעבד שנעשו משכון, ומשתמש בפירות או במעשי ידי העבד בעד הריבית המגיעה. מוסד זה קיבל צורה של משכון לשימוש בניגוד למשכון הגוף שהיה נעשה אפותיקי, ושממנו היה המלווה גובה את חובו בלי להפקיע מן הלווה טרם שיגיע זמן הפירעון את הזכות להשתמש במשכון. שכן בנוגע לאפותיקי לא היה המשכון יוצא מתחת רשותו של הלווה עד זמן הפירעון, אפילו בשעה שהעברת המשכון היתה נעשית בשעת המלווה על ידי שטר אמנה. (מתוך המאמר) , ראה גם מאמרו של יעקב נחום אפשטיין "אוני-אנטיכריס (אנטיכריסיס) - אפרכוריס (אפרכוריסיס)", שם, עמ' 318-316, הדן בגיטין פ"ד, מ"ו ע"א בירושלמי ועניינו דיני מכירה של עבדים. , ראה גם מאמרו של אוסטרזצר בתרביץ, 9 (3-4): 395-397, תרצ"ח, 1938.
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
  • 3
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1936
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 8 (תרצז) 1-4
    Keywords: Talmud Bavli Criticism, interpretation, etc. ; Property (Jewish law) ; Slavery (Jewish law) ; Slavery in rabbinical literature
    Note: השאלה של השחרור החלקי תופסת מקום חשוב בסדרי המשפט העתיק, הן במשפט התלמוד, הן במשפט ההלניסטי והן במשפט הרומי. שאלה זו כרוכה לפי דעת המחבר בשאלה אחרת, שייחדה לה אף היא מקום בתורת המשפט העתיק ובייחוד בהתפתחות תורת הקנין, והיא שאלת הקנין הפרטי של העבד. שתי הפרובלמות האלה כרוכות זו בזו ואי אפשר לפותרן אלא בבת אחת. אותו העבד שהשתחרר לחצאין על ידי רבו נעשה על ידי כך שותף לרבו בגוף עצמו ובמעשי ידיו, וממילא נעשה בעל קנין פרטי. חוץ מזה עלינו לקבל שהעבד ההוא, שנעשה חציו בן חורין, ודאי יש לו זכות הקנין בנוגע לכל הפחות לחציו המשוחרר. המאמר דן בפרובלמה של מי שהוא חציו עבד וחציו בן חורין לפי המשפט התלמודי וכן במשפט ההלניסטי והרומי, שבו לא התקיימו זכות הקנין ושחרור חלקי של עבד.
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
  • 4
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1937
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 8 (תרצז): 316-318
    Keywords: Talmud Yerushalmi. Criticism, interpretation, etc. ; Slavery in rabbinical literature
    Note: המחבר מתייחס לפירוש הירושלמי "הסתום והעמום" בגיטין פ"ד, מ"ו ע"א. בירושלמי זה מסופר על עבדיו של ר' יצחק שברחו לכפריהם. ר' יצחק בא לפני ר' אימי לשאול עליהם והלה הורה לו: "אוני אסור, אנטריס שרי, אפרכוריס צריכא". , הערתו של ישראל אוסטרזצר למאמר בשם למוסד ה"פרכוריסיס" ראה בתרביץ 9 (3-4), עמ' 396-395, תרצ"ח, 1938. ראה גם את מאמרו של ישראל אוסטרזצר בנושא זה בתרביץ 8 (3-4), עמ' 315-301, תרצ"ז, 1937.
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
  • 5
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1939
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 11 (תש) 39-55
    Keywords: Talmud Bavli. Criticism, interpretation, etc. ; Forms (Jewish law) ; Witnesses (Jewish law) ; Hebrew language, Talmudic ; Scribes, Jewish
    Note: בב"ק ק"ד ע"א - ק"ד ע"ב עוסקת הגמרא בשאלה של צורת השליחות והתוקף הניתן לה לפי דינינו. הסוגיה של הגמרא מקושרת אל המשנה ב"ק פ"ט מ"ה: "הגוזל את חברו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי. לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו אבל נותן לשליח בית דין...", ובסופה של השקלא והטריא הזאת אמרו: "א"ר יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקיני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין..." משמעותו של המונח "דיוקיני" העסיקה את כל המפרשים החל מתקופת הגאונים ועד לחוקרים האחרונים. המאמר סוקר את הפירושים השונים למונח שנתנו הגאונים, בעלי התוספות ויתר הפוסקים והחוקרים החדשים, ודן במובנה הסמנטי ובתוכנה המשפטי של ה"דיוקיני" וכן בתיאור האישי של הצדדים בשטרות הנוגעים למשפט האזרחי. המחבר טוען כי הדיוקיני היה כתב הרשאה שעל ידו אדם אחד היה מעביר את כספו המונח אצל השני לצד שלישי, וכדי למנוע את זיופו הוא הכיל ליד שמו של המשלח, סכום הכסף, שמו של השליח וחתימת העדים גם תיאור אישי מפורט המקביל לתעודת הזהות שלנו.
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
Close ⊗
This website uses cookies and the analysis tool Matomo. More information can be found here...