Sprache:
Hebräisch
Erscheinungsjahr:
1951
Titel der Quelle:
תרביץ
Angaben zur Quelle:
כב,ב (תשיא) 85-110
Schlagwort(e):
Jews History
;
Jews History Middle Ages, 500-1500
;
Jews History
;
Narbonne (France)
Anmerkung:
המאמר עוסק בחיים הרוחניים שהתפתחו בקהילות של יהודי פרובנס בימי הביניים. הקהילה החשובה ביותר בפרובנס היתה נרבונה, שבה הוקם בראשית המאה התשיעית מוסד נשיאי-נרבונה, וכן היו בה גם ראשי ישיבה. יהדות נרבונה התארגנה כדוגמת יהדות בבל: מה שם ראש-גולה, אף כאן נשיא; מה שם גאון - ריש מתיבתא, אף כאן גאון - ראש ישיבה. אולם ראש הישיבה בנרבונה לא הצטמצם בהרבצת תורה לבני הישיבה בלבד, אלא הוא מילא גם תפקיד של אב בית הדין. נוסף על נרבונה שימשו גם ארלדי ולוניל כמקומות תורה. דרכי התורה של חכמי פרובנס היו דומות לאלה של חכמי צרפת ואשכנז ושונות, בהחלט משבילי התורה והחוכמה של חכמי ספרד. המחבר דן בהבדלים בין חכמי ספרד לחכמי פרובנס, ומתאר את פעילות חכמי פרובנס בחקר חכמת התורה לכל סוגיה, בבירור גרסאות ובפסק הלכה. לדבריו, הרמה הגבוהה בכל שטחי התורה שאליה הגיעו חכמי פרובנס, הביאה אותם לידי כך שלא רק שלא היו תלויים כמו יהודי ספרד במרכז הבבלי, אלא הם בעצמם שימשו במשך הזמן מרכז שהורה את הדרך ליהודי שאר התפוצות. בראשית המאה השתים-עשרה הצטרף חלקה הגדול של פרובנס למדינת קטלוניה תחת שלטונו של הנסיך מברצלונה, ועל ידי כך התהווה קשר בין חכמי ברצלונה ובין חכמי פרובנס.
,
באמצע המאה השתים-עשרה פלשו המואחדים לספרד, וקהילות ישראל שבדרום ספרד נחרבו. היהודים נאלצו לחפש להם מקלט, וחלק גדול מיהודי ספרד ומטובי חכמיהם, ביניהם ר' יהודה אבן תיבון ועוד, פנו לפרובנס שאיתה היו להם קשרים קודמים. המחבר מתאר את פעילותם של חכמי ספרד בפרובנס, שכללה תרגום לעברית של יצירותיהם החשובות וחדירת ספרות הגאונים.
URL:
אתר את הפרסום בקטלוג המאוחד של ספריות ישראל
Permalink
