Sprache:
Hebräisch
Erscheinungsjahr:
1930
Titel der Quelle:
תרביץ
Angaben zur Quelle:
1,4 (תרץ) 106-136;2,1 (תרצא) 27-73
Schlagwort(e):
משה בן מימון,
;
אריסטו,
;
God Name
;
Wisdom Religious aspects
;
Judaism
;
Creation
Anmerkung:
עיקר גדול בתורתו של הרמב"ם באלוהות הוא, כי מלבד האמונה בה' כבורא עולם ומנהיגו, עוד צריך לראות בו גם תכליתו של העולם. בשביל כך הרמב"ם מבכר את הכינוי הפילוסופי "סיבה" על הכינוי "פועל" המקובל בכלאם, כי ה"סיבה" כוללת אף את התכלית בתוכה - אף על פי שלכאורה סכנות אחרות כרוכות בה. רעיון זה יסודו בתורה אריסטו, כלומר בתורתו ע"ד היחס הסיבתי-התכליתי שבין "המניע הראשון" ובין הגלגלים, שהללו אין להם סיבה אחרונה לתנועתם אלא באותו מניע ראשון "האהוב והנערג" ושדרך אהבה-עריגה זו, בדרך תכליתית אפוא, הגלגלים, או גם המניעים המיוחדים שלכל גלגל וגלגל, מקבלים את תנועתם. אבל הרמב"ם אינו רק דולה ממרא נאה זו ומשקה לקוראיו המאמינים. עניין התכליתיות האלוהית מקבל אצלו היקף רחב יותר וגוון אחר משהיה לו במקורו - והחידוש שבדבר הוא העושהו ענין רב לענות בו. המחבר מוסיף כי אף באלוהות עצמה אין הרמב"ם מסתפק לדבר בדרך סתם על ה' בתור תכלית העולם, אלא כל מקום שהוא נוגע בעניין זה האלוהות מוזכרת בלוויית תואריה, ובפרט בלוויית שני תוארים שהזכרתם שכיחה ביותר: הרצון והחוכמה. מתוך כך תורת התכליתיות האלוהית נעשית חלק חשוב ומכריע בכמה וכמה מעיקרי התורות הפילוסופיות של הרמב"ם אף במקצועות אחרים (מתוך המאמר).
URL:
אתר את הפרסום בקטלוג המאוחד של ספריות ישראל
Permalink
