Language:
Hebrew
Year of publication:
1941
Titel der Quelle:
תרביץ
Angaben zur Quelle:
12 (תשא) 158-163
Keywords:
Apocalypse of Ezra Criticism, interpretation, etc.
;
Prayer in post-biblical literature
;
Eretz Israel In rabbinical literature
Note:
המאמר מתחלק לשניים. החלק הראשון דן בשבעים ספרים שכתב עזרא. לדברי המחבר, בפרק האחרון של "עזרא הרביעי" אנו קוראים על עזרא שנצטווה על ידי הקב"ה להתייחד ארבעים יום עם חמשה סופרים לכתוב לעם את דבר ה', ובעל הספר מסיים: ויהי במלאת ארבעים יום וידבר אלי עליון לאמר: את עשרים וארבעת הספרים הראשונים אשר כתבת פרסם וקראו כשרים ושאינם כשרים, אולם את שבעים האחרונים תשמור למען תמסרם לחכמים מעמך. רוב המפרשים מבארים את המקרא האחרון שנתכוון לכ"ד ספרים של תנ"ך ולספרים הגנוזים שנכללו בשבעים האחרונים. המחבר מוכיח את הקביעה הזו, ומתווכח עם דעת ארבעת החכמים שהציעו לפרש את עניין ע' הספרים בכך שהם מכוונים לכלל התורה שבעל פה "שניתנה למשה מסיני". בחלק השני המחבר דן במנהג של פריסת אצבעות של כהנים בנשיאת כפיים. המחבר טוען כי חוץ ממאמר אחד שבמדרש לא מצוי במסורת תנאים ואמוראים זכר למנהג זה. המקורות המועתקים שהוא מביא עשויים להוכיח לטענתו שהמנהג קדום ביותר, שנהג בפני הבית ימים רבים לפני החורבן. לדעתו אותם מקורות מלמדים אותנו שבימים ראשונים היו כל ישראל אף הם, עם כשהיו נושאים ידיהם בתפילה (שכך נהגו הרבים באותם הימים, מעין נוהג של קבע, דבר שבטל לאחר מכן) - נוהגים לפרוס אצבעותיהם. פריסת האצבעות היתה קשורה בנשיאת
,
הכפיים. וכל הימים שנהגו לישא ידיהם בתפילתם, היו כל ישראל פורסים אצבעות ככהנים. ואולם לאחר שבטלה נשיאת ידיים של ישראל ונשתיירה אצל ברכת כוהנים בלבד, נשתמר עמהם אף המנהג הקדמון של פריסת אצבעות שבראשונה נהגו בה כל ישראל לכולם. (מתוך המאמר)
,
תוספת של המחבר למאמר ראה שם, גיליון 4, עמ' 302: ל"נשיאת כפים בשעת תפלה"
URL:
אתר את הפרסום בקטלוג המאוחד של ספריות ישראל
Permalink
