feed icon rss

Your email was sent successfully. Check your inbox.

An error occurred while sending the email. Please try again.

Proceed reservation?

Export
  • 1
    Article
    Article
    In:  תרביץ 3 (תרצב) 137-146
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1932
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 3 (תרצב) 137-146
    Keywords: Talmud Bavli Criticism, interpretation, etc. ; Money (Jewish law) ; Domestic relations ; Ketubah ; Judaism Relations ; Greek religion ; Mishpat Ivri
    Note: הגדר צאן ברזל משמש במקורות התלמוד לא רק לציין עסק של קבלת בהמה באחריות האונסין על המקבל, אלא שהיו קוראים בשם זה בדרך כלל נכסים שנמסרו לאחר על פי שומא בזמן שהמקבל אותם היא אחראי בעד סכום שומתם. אולם אין ספק בדבר שמתחילתו היה עסק צאן הברזל משמש רק לעניין קבלת בהמות באחריות המקבל בעד קיומן, ובכדי לעמוד על שורשיו של גדר זה המאמר סוקר את התפתחותם של עסקים אלו בסדרי המשפט העתיקים - במשפט הבבלי הקדום ובמשפט היווני- מצרי, וכן במקורות התלמוד.
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
  • 2
    Article
    Article
    In:  תרביץ 2,2 (תרצא) 154-171
    Language: Hebrew
    Year of publication: 1931
    Titel der Quelle: תרביץ
    Angaben zur Quelle: 2,2 (תרצא) 154-171
    Keywords: Talmud Bavli Criticism, interpretation, etc. ; Money Religious aspects ; Judaism ; Property (Jewish law) ; Banks and banking Religious aspects ; Judaism
    Note: הכספים נעשו עוד בתקופה קדומה נשוא לעסקים מיוחדים, כגון פריטת מטבעות והחלפתן, קבלת פקדונות של ממון, הספקת אשראי, העברת כספים ממקום למקום, המחאות וכדומה. עסקים אלו היו נעשים תדיר באותם הימים על ידי "שולחני", ועוד בתקופה קדומה היו מבדילים בארץ יוון בתפקידים שונים של שולחני, שהיו נעשים לפעמים על ידי איש אחד ולפעמים על ידי אנשים שונים. על פי השוואה עם התפתחות השולחנות בקרב עמים אחרים יש להניח שגם בקרב עמנו היו עסקי השולחני שכיחים בתקופה קדומה עוד כמה דורות לפני חורבן בית שני. וכך מצאנו שהשולחני שהיו לו עניינים עם ההקדש נזכר בהלכות המתייחסות לאותה תקופה. אולם עסקי השולחני מיוסדים על הרווח המשתלם בשביל השימוש במעות או בשביל הספקת אשראי, ולפי שבדינינו היה שכר מעות אסור משום ריבית, היה כל מסחר הכספים בהם חסר בסיס כלכלי. ואף על פי שעל ידי איסור הריבית הוגבל במידה מרובה חוג פעולתו של השולחני, שהיה נוהג לפי דיני ישראל, הצריכו אותו בוודאי דרישות החיים להתעסק בעסקים שונים של מסחר הכספים. חשוב מאוד משום כך לחקור בשרידי ההלכות המועטות שנשארו לנו בתלמוד על השולחני, ולברר על פיהם מה היה מצבו של שולחני זה בקרב עמנו באותה תקופה, באיזו מידה היה יכול להתעסק בהתאם לדיני ישראל בעסקי הכספים השונים, , ואילו הלכות מיוחדות נקבעו להקל עליו בעסקים שהיו אסורים לכל אדם מישראל. (מתוך המאמר)
    Library Location Call Number Volume/Issue/Year Availability
    BibTip Others were also interested in ...
Close ⊗
This website uses cookies and the analysis tool Matomo. More information can be found here...